משפחה ישראלית נחתה בהולנד

ארכיון עבור 'חוכמולוגים' :

הגמדים… הילדים… הקטנים… הגדולים… המצחיקים…החוכמולוגים…

המלכה עושה בושות

מאת efyska בתאריך 25 בינואר 2010

היום* ניגשת אלי, איזו אמא** בבית הספר ומספרת לי, שהמלכה (בת 6), פנתה אליה בשבוע שעבר:
- מה יש לכם לאכול בבית?
קצת מופתעת, שאלה אותה האמא, “מה קרה חמודה?”
- אני רעבה.
האמא סיפרה, שהיא ראתה נצנוץ של דמעות.  “אין כלום לאכול בבית שלנו.  כלום!”
-יש לי מרק עוף בבית.  את רוצה לבוא לאכול?
המלכה נראתה מאוכזבת מאוד.
-  אתמול ושילשום אכלתי מרק עוף.  יש משהו אחר?

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
* אני לוקחת את הילדים מבית הספר בדרך כלל בימי שני או שישי.
**מזל שאותה אמא מכירה אותי מספיק טוב.

נושאים: אוכל, בית, חוכמולוגים | 24 תגובות »

How was your weekend?

מאת efyska בתאריך 7 בדצמבר 2009

אם שואלים הולנדי שנמצאים אתו ביחסים ידידותיים, how was your weekend? מקבלים תשובה מפורטת מאוד.  כמעט ברמת השעות.  איפה הם היו בבוקר ומה עשו אחרי הצהריים ומי בא לבקר אותם ואיפה הם היו בערב ומתי הם הלכו לישון. ממש מספרים סיפור.  זו תשובה מפורטת, מאנשים שסתם חולקים איתי את אותו החלל במשרד, והיא לא תואמת את הסטנדרט הישראלי אליו אני רגילה.
“איך היה בסופשבוע?”  “אחלה”.  תשובה מפורטת מאוד תהייה “אחלה - הלכנו לים”.
אני חושבת שפיענחתי את הצורך שלהם לפרט.  זה בעצם מן סוג של תכנות התנהגותי.  כל יום שני, שואלת המורה את התלמידים איך היה סוף השבוע שלהם והם נדרשים לספר.  המלכה, כך שמתי לב, מסמנת לה בסוף השבוע מאורעות חשובים (קניתי נעליים, נסענו לטייל, נסענו לסרט וכדומה).  היא מסבירה - שיהיה לה מה לספר בכיתה.   הילדים מתבקשים בסבלנות להקשיב לחברים שלהם והמורה נותנת פידבק חיובי לחוויות סוף השבוע.
כשאני שואלת את הקולגות שלי בנימוס איך היה הסופ”ש ומקבלת תשובות מפורטות, אני מופתעת, בעיקר כי זה לא באמת מעניין אותי וגם, כי את אותו הסיפור הם מספרים לכל מי ששואל.  באותה רמת פירוט.  ואני, כששואלים אותי, מאכזבת ואומרת  it was a good one.

נושאים: בית ספר, חוכמולוגים, הולנדים, פער תרבותי, אני ואנוכי | 8 תגובות »

תכנון מוקדם

מאת efyska בתאריך 27 בספטמבר 2009

שמתי לב, שכשאנחנו לא עושים תוכניות מראש, בדרך כלל לא קורה כלום.  לפעמים אני או העילוי מפתיעים ואומרים - יללה, נוסעים, ואז בבוקר של שישי או שבת אנחנו מחפשים לאן ומה נעשה. ברוב המקרים,  מגיע סוף השבוע, אנחנו מרוטים וכל מה שרוצים לעשות זה להתחפר במיטה עם קפה ואיזה ספר טוב.  “ילדים - תעזבו אתנו בשקט”.  העילוי הרבה יותר מחוייב ממני, להיות צוות הווי ובידור - הוא נוסע איתם לבריכה, לוקח אותם ללונה פארק, לוקח אותם לקולנוע, משקיע בטיולי אופנים.  אני מקסימום לוקחת את הגדולה למסע הסתובבויות באמסטרדם, שנגמר באין ספור חנויות שבהן היא מודדת אינספור בגדים ומודיעה לי בעצבים מרוטים, קול רועד ועיניים מזרות אימה, שאין פה כלום.    בלי קשר לילדים,  העילוי ואני דווקא משתדלים לצאת המון, אבל לרוב זה נגמר במסעדה טובה - עם או בלי חברים.
לכבוד השנה החדשה, החלטתי, לשנות קצת משהו.  יש המון מה לעשות, צריך לדעת לתכנן.  מכיוון שהתיכנון הוא ממני והלאה, החלטתי שדווקא את זה אני אשנה.  יש לאמסטרדם העיר, אתר  שבו אפשר ליצור אג’נדה אישית (או אחנדה, בלשון הילידים), של פעילויות.  אפשר לחפש או לדפדף בין שלל הפעילויות בהתאם לחודשים וסוג הפעילויות ואחר כך לשמור את המידע בתיקיה נפרדת, באתר.  <אם כבר מדברים, לדעתי, יש כאן 1-0 ברור ביחס לאתרים מוניציפליים תיירותיים אחרים (אני מיד מסייגת, לפחות ממה שאני מכירה)>.
הנה מה שתכננתי לחודש אוקטובר:.

  • 04.10 בשעות הבוקר -קונצרט לילדים -(יש שני קונצרטים בשני מקומות שונים בעיר.  צריך רק לבחור)
  • 07.10 מקהלה אירית בפאב אירי
  • 10.10 בערב - מקהלת הבלקן (בשביל הקטעים, בחיי!!!)
  • 12.10 בערב - מופע של מתיסייהו (אולי אני אזמין גם כמה אנטישמים מהעבודה.  נראה̷ ;)
  • 21.10 - אני לא בטוחה אם זה בוקר או ערב - מופע ותערוכת תמונות במוזיאון ההסטוריה היהודית
  • 24.10 - מופע של Just Jack (המוסיקה שלו גורמת לי לחייך ולרקוד)

(עוד לא שיתפתי במידע את העילוי שבטח יגיד לא, על חצי מהדברים, אבל לפחות יש לי תוכנית מראש.  וגם זה משהו).
אפרופו תוכניות מראש, אנחנו חושבים על חופשת דצמבר. עשינו על זה שיחה משפחתית, כדי לדעת לאן הם רוצים ליסוע:

  • המהממת, רוצה רק ישראל.
  • פליני, רוצה רק סין אבל מוכן גם יפן.
  • המלכה רוצה לסוע לאנגליה.  (היא צריכה לדבר עם המלכה שם).
  • העילוי רוצה לנהוג למקום של החופשה (או גרמניה, או שוויץ או איטליה)
  • אני רוצה לסוע לארובה.

מחירי הטיסה לארובה, סין או יפן הם שערורייתיים (1500 אירו לכרטיס טיסה לארובה).  זה די ברור שאנחנו לא ניסע למקומות אקזוטיים כאלו רחוקים,  אבל בנוגע לשאר הייעדים, אנחנו עדיין מאוד מתלבטים. בכל מקרה, תכנון מראש הוא חשוב.  יש גם את חופשת פברואר שצריך לתכנן.  מזל שאת פסח כבר שריינו מראש - נוסעים לישראל.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חתימה טובה וצום קל למשתדלים ולכל השאר - תהנו.

נושאים: בית, 1-0, חוכמולוגים, אמסטרדם | 5 תגובות »

הדור החדש של מקבצי הנדבות

מאת efyska בתאריך 23 בספטמבר 2009

כבר כמה פעמים, בשבועות האחרונים, התופעה הזו חוזרת על עצמה:  אני יוצאת מהסופר מרקט ושני ילדים, נראים לי בני 10, בני טובים, נגשים אלי ושואלים אם אפשר לקבל את הגוגו. “לא”, אני אומרת וממשיכה ללכת.  הם רצים אחרי ומבקשים שוב.  שואלים, “אבל למה לא?”.  הפנים שלהם עצובות.  אחר כך הם רצים שוב לדלת של הסופר מרקט כדי לשאול לקוחות אחרים.

ג’יימס מהעבודה שלי, סיפר שבכפר שהוא גר, בכל אחר צהריים הילדים מתדפקים על הדלתות ומבקשים גוגו.  זה מעצבן אותו, כי הם מפריעים לו בדפיקות החוזרות ונשנות על הדלת.

הגוגו, או בשמם המדעי, gogo crazy bones הן בובות קטנות מפלסטיק שהילדים בגילאי 5-11 בערך, עכשיו אוספים ומשחקים בהם. אני לא בטוחה שהבנתי את כללי המשחק, אבל יש לי הרגשה שמדובר בהמצאה ישראלית, משנות ה-70 המוקדמות.  בעוד שבישראל שיחקו בגוגואים של משמשים, פה משחקים בגוגואים מפלסטיק.  נראה לי שהמשחק הוא אותו משחק.

gogo crazy bones
התמונה נלקחה בלא רשות מהאתר של the toyshop.

אפשר לקנות את הגוגו בכל חנות משחקים שמכבדת את עצמה (בעיקר ב-bart smit או intertoys) ואפשר לקנות ב-10 אירו ומעלה, בסופר מרקט (c-1000 שאפילו הקימו אתר מיוחד לנושא) ולקבל גוגו אחד.  הטלוויזיה מלאה בפרסומות על הגוגו ולמעשה, אם אין לך, אפילו אחד קטן ואת לא מבינה מה המיוחדות שלהם…תשקלי שוב את הקיום שלך.
כשחברים של פליני באו לבקר אותו, הם הביאו לו שקית ענקית עם גוגו והוא היה המאושר באדם.  בכל פעם שאני חוזרת מהקניות הם עטים עלי, לא כדי לעזור עם הקניות (חלילה) אלא בשביל הגוגו.  המלכה הצטרפה לאוסף של פליני, למרות שהוא מבקש שזה יהיה ברור לכולם, הוא המנהל.

נושאים: טלוויזיה, תרבות, חוכמולוגים | 11 תגובות »

פוסט עדכונים (חיובי)

מאת efyska בתאריך 16 בספטמבר 2009

היום הינו בביקורת, בנוגע לרגל  של פליני. זה נראה חיובי, אבל הדרך עוד ארוכה.  מסתבר, שבניגוד למה שחשבנו, את התקופה כולה (6-7 שבועות) הוא יצטרך לבלות בכיסא גלגלים .  אסור לו לדרוך על הרגל או להשתמש בקביים.  זה רק מחזק את התחושה שלי שהשבר עמוק ורציני.  אבל, כאמור אמרו חיובי.

אין לי מושג עדיין איך אנחנו נסתדר בנוגע לבית הספר ולעבודה. בל נשכח שאחר כך תבוא תקופת הסעות לפיזיוטרפיה.  כתוצאה מהמורכבות והגדולה הזו, יש לי הרהורי התפטרות, למרות שבינתיים, בעבודה, מבינים את המצב ואפילו שלחו מתנה לילד. כרגע הסיפור הפך למשאבת אנרגיות  והג’גלינג הזה בין העבודה לבית הפך למוטרף עוד יותר.  אני חושבת שאני אצטרך אספקות רבות מאוד של עוגות רכות עם גבינה ושוקולד מריר.

פליני ישן השבוע על הספה בסלון כשהרגל כל הזמן למעלה ואנחנו בתורנות, על מזרן לידו.  אני לא רואה אותנו מצליחים לעלות איתו על הידיים במדרגות הצרות והמפותלות שיש לנו בבית.  אנחנו חוזרים על כל מני משפטי מפתח “מה שלא הורג מחשל”, “אלוהים נותן לנו קשיים רק במידה שאנחנו יכולים לשאת”, “בסוף כל מנהרה יש אור”, “בסוף כל שנה יש חופשה שנתית”…
זה הזמן לבקש מכם, לשלוח לנו עוד משפטי מפתח בסגנון.  תהייה תחרות והזוכים יקבלו צילום רנטגן חינם.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הבחור הישראלי, עדיין מאושפז.  רוב הזמן הוא מורדם בתרופות שמאפשרות לו להחלים בשקט.  לפעמים הוא מתעורר ומזהה את הקרובים אליו.  מצד אחד זה מצויין שכשהוא בהכרה, הוא מזהה את הסובבים אותו אבל כמו שהבנתי מבת זוגות, הדרך להחלמה עוד ארוכה מאוד.  אבל בסך הכל, למרות הכל, זה חיובי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אמא אחת, מבית הספר, שמעה שאני מחפשת מטפלת.  היא הציעה לי להתקשר לבייביסיטר שלה, שהיא בחורה מתוקה מאוד, אולי היא מכירה חברות.   התקשרתי לבייביסיטר והיא הציעה לי את אחותה הגדולה.  מה שנחמד בכל הסיפור, הוא שמדובר בבחורה בשנות ה- 20 המוקדמות של חייה, יהודיה חרדית שמדברת הולנדית ועברית והיא חיפשה עבודה כמטפלת / בייביסיטר.  היא גם גרה בשכונה שלנו. חיוך.  על זה אפשר להוסיף עוד אמרת כנף “צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים” וגם “לא הבישן למד”.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

המאאאממת מאושרת מאוד בבית הספר החדש שהיא בחרה.  המבנה הוא עתיק, מלא עליות גג, מרתפים ומסדרונות ארוכים.  היא קוראת לו הוגוורט ולומדת בחרשנות למבחנים בצרפתית ולאטינית.  היא גם מצאה חברות חדשות ורק פעם אחת התבלבלה עם הטראאם..
המלכה, שהתחילה את כיתה א’ מאוד אוהבת להתאמן בבית על כתיבה וקריאה והיא מבסוטה עד אין קץ לקרוא בספר מילים שהיא מזהה ולכתוב אותיות בכתב גדול.   היא אוהבת ללכת לבית הספר ואוהבת את החברות שלה בכיתה ואוהבת את הבייביסיטר החדשה.
סה”כ חיובי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שתהייה לכולנו (לכם ולי וגם לקוראים הסמויים בכל מני ארצות מגניבות כמו אירלנד, ניו זילנד, שבדיה, יוון ונורווגיה),  שנה חיובית במיוחד.  שנה טובה עם בריאות, אהבה, יצירה ופרנסה טובה.

אמן.

נושאים: בריאות, יהדות, בית, חוכמולוגים, בגולה הדוויה | 16 תגובות »