אני לא חושבת שיש דבר כזה אופנה הולנדית. הנשים פה קצת יותר מדי משתדלות: קצת יותר מדי שזופות (מכוני שיזוף), קצת יותר מדי מאופרות, השיער קצת יותר מדי … (צבוע, מוחלק, מתולתל)…
נשים פה מתלבשות באופן פרקטי: מגפיים חמות, חצאיות רחבות – שאפשר יהיה לרכב על האופניים, או מכנסיים (בתוך המגפיים), סוודרים ומעילים עבים עבים.
הגברים מתלבשים עם חליפות וצעיפים. משעמם לעיניים.
בחלונות הראווה וגם בחנויות עצמן, אי אפשר למצוא פרטים ייחודיים באמת. הצבעים ששולטים פה החורף הזה הם חום ואפור.
אפשר היה לצפות להרבה צבע בסריגים, או בעבודות יחודיות בסריגים – סוודרים, צעיפים, גרביים וכובעים אשר סרוגים ידנית… אבל אין. ניתן למצוא סריגים צבעוניים, אבל הם תעשייתיים ונותנים תחושה שאף אחד לא באמת השקיע בעיצוב שלהם. שבלוני ומשעמם.
איפה העיצוב הצפון אירופי שמדברים עליו? כנראה רק בכלי בית…
למרות זאת, איכשהו, הילדים ההולנדים לבושים מאוד יפה לטעמי. מעניין מה גורם להם להתלבש באופן סתמי בבגרות. אולי יש יותר בגדים נחמדים לילדים מאשר למבוגרים?
אני קוראת באיזה בלוג, שעונת הסיילים מתחילה בניו יורק. אם תתחיל עונת הסיילים פה, אני חושבת שאני ארכוש רק סוודרים עבים, מצמר כבשים חם.
בכל מקרה, אני חושבת להגיע לישראל עם מזוודות ריקות. מתאים לי שופינג ישראלי. יש בארץ כל כך הרבה מגוון.
מה שבטוח, זה שבזמן שנהייה בארץ, מרכז הסיוע תל אביב, יקיים את הבזאר השנתי שלו. כל כך שווה לקנות שם, שאין לכם מושג. גם מטרה מעולה, גם מחירים ברצפה.
<<הבזאר יתקיים בסוף דצמבר, נדמה לי שבתאריכי ה- 28-29 פרטים נוספים, בהמשך >>
מזכיר לי את האופנה בגרמניה כשגרתי שם. אבל אני אוהבת להתלבש קלאסי ופשוט, אז זה התאים לי. הייתי ממלאת את הארון בפריטי בייסיק בצבעי שחור, אפור וחום מגרמניה, ובארץ מתפרעת עם צבעים וגזרות להשלמת המראה. יוצא קלאסי עם שיק.
זה באמת נשמע קלאסי ושיק. הבעיה היא בחלונות הראווה, שמזכירים לי קצת את בני ברק, לא מבחינת הגזרות אלא מבחינת הצבעים והדוגמאות. שום דבר לא חריג, שום דבר לא נועז. הכל מאוד בינוני…
אם את אומרת שבארץ הבגדים הרבה יותר יפים מבהולנד, אז כנראה שהמצב בהולנד בכי רע.
כשגרתי במילאנו בצפון איטליה, שהיא ידועה כבירת האופנה של העולם, לא קניתי הרבה בגדים. האמת, חוץ מאולי איזה חולצה או שתיים במשך השנה שגרתי שם לא קניתי בגדים בכלל. זה פשוט היה מסביבי כל הזמן ובכל מקום, עד כדי כך שלקחתי את זה כמובן מאליו. כולם הסתובבו לבושים יפה (כולל אני, היו לו סטוקים שהבאתי איתי), ובחנויות היו בגדים יפים, כמו על האנשים שעברו ברחוב. חייבים לתת קרדיט לאיטלקים: יש להם חוש טעם מפותח, חוש אופנה מפותח, חוש אסתתיקה מפותח, ומדינה יפהפיה. לא סתם נהיים אימפריה. נשארו מזה סממנים.
אז כמו שאמרתי, לא קניתי לי בגדים. כשחזרתי לארץ, אחרי כמה זמן שמתי לב שכשמסתובבים ברוחובות, חלונות הראווה לא מלאים בבגדים יפים. לקח לי זמן לשים לב לזה, כי יותר קשה לשים לב למשהו שחסר מאשר משהו שנמצא, אבל בסוף הצטערתי קצת שלא בזבזתי חלק מהכסף שלא היה לי במילאנו על בגדים. לא מאד, אבל הצטערתי. זה עבר.
היטבת לתאר. הנשים מתלשות פשוט ופרקטי. בנסיעותיי לארץ, גם כשנסעתי לבד (עם מזוודות ריקות) הייתי חוגגת בקניות בגלל המגוון הרחב והמחירים הנוחים (למי שבא עם אירו בכיסיו). היום אני כבר קונה פחות כי הילדים כבר גדולים ואני לא יכולה לקנות להם בלעדיהם.
חן, אני עדיין לא הייתי במילאנו אבל אין ספק שבאיטליה יודעים להתלבש. למרות שבאיזה כפר קטן בטוסקנה, ראיתי גם נשים מפחידות עם שפם ושמלות מזעזעות…
ג'וליאטה, אם תרצי שאני אביא לך משהו מהארץ, רק תגידי.
תביאי קצת שמש אם את יכולה (:
ותודה. אם יהיה משהו אזכור את ההצעה שלך.
אח הבזאר הבזאר…. אני חושבת שהתחילו להגיע בגדים, נעליים וכו'. מזמן לא הייתי שם אבל אני שומעת מכאלו שכן 🙂
לבוא עם מזוודות ריקות בבקשה, אוקיי?
חגית, אנחנו באים עם מזוודות ריקות, גם בשביל הספרים וגם בשביל הבגדים 😆
כן. בלאנס זה חשוב. טוב מאוד שאת דואגת גם לספר וגם לעטיפתו… 😆